המדובר בזכות מוקנית שניתן לממשה בכל שלב, אין לזכות זו התיישנות, ואין צורך בנימוקים מיוחדים לדוגמה, בני זוג בעלי דירה משותפת שמעוניינים להתגרש, יוכלו לבצע הליך פשוט וקצר לפירוק השותפות, תוך מכירת חלקו של אחד מבני הזוג לאחר או מכירת הנכס כולו לגורם שלישי, כאשר רווחי המכירה יחולקו שווה בשווה. מקרה נפוץ נוסף כשמדובר בדירת ירושה ויש מחלוקות בין היורשים לגבי הנכס.
מה קורה כאשר אחד הצדדים מסרב לפירוק השותפות?
כאמור מדובר בזכות בסיסית בחוק המקרקעין, וכאשר בקשה לפירוק נתקלת בסירוב, היא נדונה בבית המשפט, ולכן חשוב להיעזר בעורך דין מקצועי בתחום המקרקעין, שיכול להציג את טיעוני הצדדים בצורה ראויה ולשאוף למימוש זכויותיהם על הנכס באופן שווה.
כיצד מתבצע הליך פירוק השותפות:
ראשית, יש לבחון היכן רשום הנכס ומי הם הצדדים לפירוק השיתוף
- כאשר הזכות רשומה בטאבו – הליך פירוק השותפות יוגש לבית משפט השלום באזור המצאות המקרקעין (ללא קשר לשווים), ויתבצע על פי הוראות חוק המקרקעין.
- כאשר הזכות רשומה במנהל מקרקעי ישראל או חברה משכנת – הליך פירוק השותפות יוגש לבית משפט השלום או המחוזי בהתאם לשווי המקרקעין, ויתבצע על פי חוק המטלטלין.
- במקרה בו פירוק השותפות הוא בין בני משפחה – ההליך ידון בבית המשפט לענייני משפחה.
כיצד מתבצע פירוק השותפות.
- פירוק “בעין” – חלוקה פיסית של המקרקעין בין שותפים. זוהי הדרך העדיפה לפירוק שותפות, זאת כל עוד ניתן לבצע חלוקה בעין. במקרה זה בית המשפט יקבע תשלומי איזון לשם השוואת חלקיהם של השותפים בנכס .
- במקרים בהם המקרקעין אינם ניתנים לחלוקה פיסית, מסיבות שונות בגון גרימת נזק או הפסד ניכר במקרקעין או מעצם אופיים ואופן השימוש בהם לא ניתן חלק אלא ניתן רק למכור את המקרקעין בדרך של כונס נכסים לצד שלישי תוך חלוקת תמורתה בין כל השותפים.
יצויין כי לבית המשפט סמכות להורות על ביצוע מכירה בכל דרך הנראית לו יעילה וצודקת.
